12 השבטים // אריק שניידר תערוכת היחיד של אריק שניידר ב"סלון לאמנות" כוללת עבודות מהחודשים האחרונים, מרביתן בטכניקה של צבע אקרילי על קנבס שעליו תשתית של דבק אקרילי הניתן לעיצוב באמצעות מברשת, שפכטל, ספוג, זילוף ומישוש באצבעות הידיים. הטכניקה שפיתח באה לביטוי מרבי ב- 12 העבודות האליפטיות שנראות כתאי-מוח שעברו מוטציות שונות. הדחף לחזרה אל אותו דימוי שוב ושוב, אינו רק פנים אמנותי, אלא גם קונספטואלי, ומקורו בתהייה לגבי הנסיבות שהביאו לקיטוב ולפיצול אידיאולוגי, חברתי ואמוני בין קבוצות שונות בעם ישראל, שמחריפים משנה לשנה. שניידר מתבסס על חוקרי המקרא לפיהם שבטי ישראל היו עם אחד, יוצא חלציו של יעקב אבינו, שנולדו לאימהות שונות ומהם התפתחו "משפחות" שונות. בשלב ההתנחלות באזוריה השונים של ארץ ישראל ספחו אליהם חלקים מהאוכלוסייה המקומית ויצרו בכל מקום קבוצה אתנית שונה. כך התגבש המושג "שבט", שמעבר למשותף לכולם כבנים של משפחה אחת, היו לו מאפיינים השייכים רק לו. מסיבות שונות, בכללן העדפת בן זה או אחר, נפערו סדקים בין שבט לשבט, והשריג העדין שנארג במשך דורות הלך ונפרם, וכתוצאה מכך הופיעו אותות של חוסר סובלנות והקצנה בין שבט אחד לאחר, וליחסים שנעו בין אהבה לאיבה. כיום, הקיטוב בין קבוצות שונות באוכלוסייה העמיק עד כדי חוסר התדברות או יכולת לגשר על הפערים, ועל כך מורה הסיסמה "מי שלא חושב כמוני הוא האויב שלי". בתערוכה מוצגים 12 מוחות ו-12 נחלות בצד דימויים נוספים שעוסקים בתהליכי הפריה פיזיים ונפשיים. השימוש הנרחב בגון זהב מיצג קוטביות בין "הנמוך" – שדה לאחר קציר שקני שיבוליו מוזהבים, לבין "הגבוה" – הוא המוח היקר מפז. שניידר מעצב את הדימויים בדבק אקרילי גמיש בעיקר באצבעות ידיו, חווה את התהליך בחושיו, והדימויים הרכים שיוצאים תחת ידיו מאזכרים אורגניזם חי, ובה בעת מייצגים איברים פנימיים בגוף האדם ואת משך התהליכים שהוא עובר.
