בסלון משותף לאמנות נפתחה ב-17.9.2021 תערוכת יחיד למעיין תדמור, אחת מבין שמונת השותפים בגלריה.
בתערוכת היחיד שלה "קורים וחלודה", מצטרפת האמנית לשורה ארוכה של ציירי וציירות נופים שיוצאים אל הטבע ומתבשמים בכל פעם מחדש מיופיו והודו, ומציירים באוויר הפתוח או בסטודיו על סמך צילומים. תדמור, שגדלה בכפר יחזקאל שבעמק יזרעאל ומתגוררת בכפר נטר שבשרון, מוקפת משחר ילדותה בטבע ובנוף והדבר ניכר בנטייתה לאתר מקומות ונופים רבי קסם בארץ ובעולם ולצלמם. את המראות שנקלטו בעדשת מצלמתה היא מציירת בעשור האחרון בסטודיו, או במסגרת סדנת האמנות בבית הלוחם.
כידוע, מאז יצאו אמני קבוצת "ברביזון" הצרפתים אל הטבע וציירו לראשונה באוויר הפתוח, והשפיעו בכך על האמנים האימפרסיוניסטים, החל 'דין ודברים' בין הציירים לצלמים בסוגיות כגון "נאמנות למציאות", "חיקוי המציאות" ומדוע לצייר אם אפשר לצלם? החידוש העיקרי, בעיקר בתיאורי נוף, נוצר כאשר אמנים מודרניסטים – בראשם פוסט-אימפרסיוניסטים דוגמת ואן-גוך, גוגין, סזאן ומאטיס – בחרו להעביר אל בד הציור את מראות עיניהם מבעד לפילטר אישי. מאז, התעשר עולם האמנות בתיאורי נוף שספחו אליהם גם את נופי הנפש, הסערות, המערבולות, התסכולים, ההתפעלות וההיקסמות שחווה האמן בתהליך היצירה. התוצאה, מעבר חריף מהכרזה על התבוננות אובייקטיבית – שחרטה על דגלה את הנאמנות למקור - לחוויה סובייקטיבית נטולת מחויבות או גבולות. גישה זו, שזכתה לכינויים כגון 'אקספרסיוניזם' ו'סימבוליזם', גררה ביטויים של פישוט והפשטה, הרחיבה את היריעה והפכה את הנופים למסתוריים, מרומזים, קטועים ומעוותים.
לפני מספר שנים החליטה תדמור לחזור למחוזות ילדותה ולנבור ב'אוצרות' החלודים שהעלו אבק וקורים במקומם שבחלל הנרחב בקומה המפולשת בבית המשפחה בכפר יחזקאל. הגילוי המפעים הוליד צילומים מרתקים וסרטון וידיאו שתיעדו מעין מסע ארכיאולוגי פרטי ששורשיו נטועים במשפחתה, בארץ הזו ובתוצריה.
בסטודיו בביתה שבכפר נטר עסוקה תדמור לאחרונה בשני מעגלי עבודות: האחד – ציורים על פי צילומי נופי העמק, שמרגשים אותה מחדש בכל ביקור; והאחר – ציורים בהשראת צילומי החפצים האישיים והמפתיעים שנתגלו לה במאגר המשפחתי. החיבור ביניהם משלב בציוריה גם את נופי נפשה, סערות רוחה, התפעלותה וזיכרונות מתקופת ילדותה ונעוריה.
התערוכה "קורים וחלודה" מחדדת את הנוסטלגיה המתעוררת בנפשה של היוצרת השבה אל מחוזות ילדותה, מחברת בין ההיבט האידיאולוגי להיבט ההיסטורי ובין העבר להווה. בחלל הגלריה נאספו זה בצד זה ציורי העמק של תדמור, צילומים נבחרים שנקלטו במצלמתה, סרטון שמתעד את פעולת החיפוש ומיצב אותנטי וממשי של קורים וחלודה.
מעיין תדמור היא אמנית בנשמתה. מעולם לא רכשה השכלה מסודרת בתחום תולדות האמנות או בבית ספר גבוה לאמנות. עם זאת, מאז עשתה הסבה לתרפיה באמנות ובצילום, החלה לעבוד בתחום והשתלבה בסדנת האמנות בבית הלוחם, גברה בה ההכרה בחשיבות האמנות בחייה ואתה גם הדחף להתמסר לצילום ולציור כחלק משגרת יומה.
הביקור בתערוכה מחזיר את הצופה עשורים רבים לאחור, אל תקופה מרתקת של תחילת ההתיישבות היהודית בעמק יזרעאל, ממש כעת, בזמן שבכפר יחזקאל חוגגים ותיקים וצעירי הכפר 100 שנים להווסדו. הקורים והחלודה, כסמל של זמן ומקום ושל קשרים וחיבורים בין האדם לשורשיו, מייצגים את הרעיון של יישוב הארץ, דור המייסדים וממשיכיו - בראי האמנות העכשווית.